ארגון שפה ושיח

בשנים הראשונות לחייו של הילד מתרחש התהליך המופלא של רכישת השפה. תינוק שאינו מדבר אלא בוכה או ממלמל, הופך לילד המפטפט בחופשיות ומשתמש בשפה לצרכים שונים ומגוונים.

בשנת חייו הראשונה, התינוק חשוף לשפה, ועסוק בעיקר בקליטתה ובהתנסות בהפקת קולות וצלילים. במהלך שנת החיים השנייה (בין גיל שנה לשנתיים) מתחוללת קפיצה אדירה – הילד רוכש עשרות רבות של מילים, ומתחיל להשתמש בהן בחופשיות. במהלך השנה השלישית (גילאי שנתיים-שלוש) הוא כבר מצרף את המילים הללו לצירופים ולמשפטים ההולכים ומתארכים. היכולות השפתיות ממשיכות להתקדם, כאשר סביב גיל 4 שנים (ואילך) הילד כבר נדרש ומסוגל להבעה שפתית ברמה גבוהה וליכולת ביטוי מורכבת ועשירה.

הביטויים "ארגון שפה", "ארגון שיח", "תכנון המסר המילולי" מתייחסים ליכולת הילד להביע את עצמו ברמה גבוהה מעבר לרמת המשפט הקצר והבודד. זו היכולת לארגן מסר מילולי ארוך, המורכב מכמה יחידות. למשל, היכולת לספר סיפור דורשת יצירה של כמה משפטים, וחיבור וקישור ביניהם כך שייצרו רצף הגיוני ומשמעותי. אנו עוסקים ביכולת זו החל מגיל 4 שנים.

חלק מן הילדים עשוי להיתקל בקושי כאשר הם מגיעים לשלב הזה. ילד בעל קושי בארגון השפה, יצליח ליצור בקלות משפט פשוט כמו "אבא מצחצח שיניים", אך יתקשה ליצור את המשפט המורכב "אבא מצחצח שיניים עם מברשת ומשחה כדי שלא יהיו לו חורים בשיניים". הוא יתקשה לתת הסברים, לענות תשובות מורכבות, וכמובן לספר סיפורים.

הדרך הטובה ביותר לסייע לילד לפתח את יכולת ארגון השפה, היא לחשוף אותו למבנים שפתיים "גבוהים" ומורכבים. מילת המפתח כאן היא modeling, הכוונה היא למתן מודל או דוגמא למרכיבים לשוניים מתקדמים. אחרי שהילד ישמע מספר פעמים מודל מורכב ועשיר, הוא יוכל לייצרו בעצמו. אתן מספר דוגמאות למשימות שפתיות הדורשות יכולת טובה של ארגון שפה. אפשר (וכדאי) לשלב את המשימות הללו במשחקי מילים עם הילד, וכך לתת לו מודל שפתי גבוה, וליצור מצבים שיידרשו ממנו לפתח את כישוריו בתחום ארגון השפה.

• מתן הגדרות – יצירת הגדרה בת מספר חלקים, ממש כמו בתשבץ. למשל "איזה פרי הוא צהוב וארוך, והקוף אוהב לאכול אותו?", או "איזו חיה אוהבת ללקק חלב ולרדוף אחרי עכברים?". אפשר לשחק במשחק הגדרות, כל אחד שואל בתורו, והאחר עונה.
• הסבר קשר בין פריטים – להסביר את טיב הקשרים והאסוציאציות בין פריטים שונים. עגבניה ומלפפון מתאימים כי שניהם ירקות ואוכלים אותם ומוסיפים אותם לסלט. כלב מתאים למלונה היא הוא גר בתוכה, היא הבית שלו. מכחול מתאים לצבעים כי כאשר רוצים לצייר צריך לטבול את המכחול בצבע.
• בנייה של משפטי סיבה ותוצאה – כמתן מודל, כאשר הילד שואל  את השאלה הכל-כך נפוצה "למה?" להשתדל לא לענות "ככה", אלא לנסח משפט מלא יותר, עם מבנה של סיבה ותוצאה. "למה לא נסענו לסבתא?" – "כי האוטו שלנו התקלקל ועכשיו מתקנים אותו במוסך. מחר האוטו יחזור מהתיקון ונוכל לסוע". אפשר כמובן לשאול את הילד בחזרה – "למה לא רצית ללכת היום לנוי מהגן שלך?".
• משחק "מה היה קורה אם..?" – "מה היה קורה אם היינו אוכלים מרק עם מזלג?", "מה היה קורה אם הגלגלים של האופניים היו מרובעים?", "מה היה קורה אם היה לנו זנב?", כיד הדמיון הטובה עליכם.
• להסביר חוקי משחק לפני שמתחילים לשחק בו – "רגע רגע, לפני שנתחיל לשחק מחבואים, תזכיר לי איך משחקים.." – מטלה שפתית מצוינת וכלל לא פשוטה, הדורשת יכולת ארגון גבוהה.
• יצירת "סיפור" היא "גולת הכותרת" של יכולת ארגון טובה. זו היכולת לספר רצף אירועים כסיפור רציף וזורם, עם מילות קישור (ואז… ואחר כך… ובסוף…), ולא כאוסף של משפטים נפרדים. למשל, לספר מה היה היום בגן. ילד שישמע פעמים רבות "סיפורים" כאלו מאיתנו, יוכל להתחיל ולייצר אותם בעצמו.