נוזלים בחלל האוזן התיכונה

אחד מן המצבים הרפואיים הנפוצים אצל ילדים בגיל הרך הוא קיומם של "נוזלים באוזניים" . הכוונה היא להצטברות של נוזל באוזן התיכונה, מאחורי עור התוף. נוזל זה אינו מגיע מבחוץ – מהאמבטיה או מהבריכה, אלא הוא נוצר על ידי רירית האוזן עצמה.

מאחורי עור התוף נמצא חלל קטן, הקרוי "האוזן התיכונה". מן האוזן התיכונה נפתחת תעלת איוורור דקה אל הלוע. בזמן התקררות, הצטננות או שפעת, תעלת האיוורור נוטה להיחסם והיא אינה מצליחה לאוורר את חלל האוזן התיכונה. כתוצאה מכך, הרקמה שבדפנות חלל האוזן התיכונה,  מתחילה להפריש נוזל. הנוזל מצטבר בחלל ללא יכולת להתנקז החוצה. הוא פוגע ביכולת התזוזה של עור התוף, וגורם לירידה זמנית בשמיעה.

חומרת הירידה בשמיעה תלויה בכמות הנוזלים המצטברים באוזן. מעט נוזלים יגרמו לירידת שמיעה מינימאלית. כמות ניכרת של נוזלים יגרמו לירידת שמיעה משמעותית. כמות הנוזלים משתנה ותנודתית, וכתוצאה מכך – גם מצב השמיעה. נוזלים עשויים להימצא באוזניים למשך תקופה קצרה (מספר ימים), או ממושכת (חודשים).

ילד אשר סובל מנוזלים באוזניו לא בהכרח יסבול מכאבים. התלונה השכיחה ביותר היא "הילד שואל הרבה מה", או "הוא מגביר את הטלויזיה" (ביטוי התנהגותי לירידת השמיעה). חלק מן הילדים נוגעים באוזן או משפשפים אותה, כתוצאה מאי הנוחות ומתחושת האטימות.

פרט לירידת השמיעה, הסיבוך העיקרי הקשור לקיומם של נוזלים באוזניים, הוא היווצרות דלקות אוזניים. הנוזלים הכלואים בחלל האוזן התיכונה מהווים קרקע מצוינת להיווצרות דלקות, עקב הזדהמותם בוירוסים או בחיידקים. כאשר הנוזל שבאוזן מזדהם והופך למוגלתי, יתלוו לו חום וכאבים.

קיימים מספר סוגים מקובלים של טיפול בנוזלים באוזניים. לרב מקובל לחכות מעט. במקרים רבים תעלת האיוורור חוזרת ו"נפתחת", וכך מתאפשר שוב איוורור תקין של חלל האוזן התיכונה וניקוז של הנוזלים מתוכו. באם המצב לא משתפר, חלק מן הרופאים ימליצו על טיפול תרופתי (סירופים מייבשים למיניהם, סטרואידים, אנטיביוטיקה). טיפול מקובל אחר הוא כירורגי – החדרת צינוריות איוורור (המכונות "כפתורים") לעור התוף. בניתוח קצר זה רופא אא"ג מרדים את הילד, ומחדיר צינורית פלסטיק זעירה לעור התוף. החדרתה מאפשרת איוורור מיידי של חלל האוזן התיכונה. הנוזלים מתנקזים דרך הצינורית, וגורמים לכך שהשמיעה משתפרת במהירות. גם לרפואה ה"משלימה" מספר פתרונות לקיומם של נוזלים באוזניים (תזונה מתאימה, צמחי מרפא, דיקור סיני, "נרות הופי"). מומלץ כי ילד אשר סובל מנוזלים באוזניים יהיה תחת מעקב רפואי (רופא ילדים או רופא אא"ג) ומעקב שמיעתי צמוד, ויבצע בדיקות שמיעה באופן תדיר. כך ניתן לעקוב אחר שינויים בכמות הנוזלים וברמת השמיעה, ולקבוע את אופי הטיפול בהתאם.