מילון מונחים

א'

אבחון של יכולות למידה- קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל-פה, חשבון, שפה זרה. מטרת האבחון היא לזהות את נקודות החוזק והחולשה בתחומים אלו, לצורך תכנון התערבות טיפולית.
גרף המסכם תוצאות של בדיקת שמיעה לצלילים בתדירויות שונות ולגירויי דיבור. ניתן ללמוד ממנו על סוג ירידת השמיעה וחומרתה בכל אוזן.
מדע השמיעה. עוסק באבחון, טיפול ושיקום של בעיות שמיעה.
כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית, המובילה עד עור התוף.
מורכבת מאיבר השמיעה (השבלול, כוכליאה) ומאיבר שיווי המשקל. השבלול מכיל תאים ייחודיים הקרויים תאי שיער, הקולטים את הצלילים וממירים אותם לאותות חשמליים. אותות אלו מועברים למוח באמצעות עצב השמיעה.
חלל מאוורר הנמצא בין עור התוף לבין השבלול, ומכיל שלוש עצמות זעירות (עצמות השמע). האוזן התיכונה מחוברת אל חלל האף והלוע בצינורית דקיקה (חצוצרת השמע).
Otosclerosis. מחלת אוזן המתאפיינת בהסתיידות עצמות השמע המצויות באוזן התיכונה, דבר הגורם לירידה בשמיעה. הטיפול במחלה הוא לרב כירורגי.
הפרעת תקשורת השייכת לקבוצת ה-PDD. מאופיינת בקושי לתקשר עם הזולת ובקושי לפתח קשרים הדדיים. קיימת פגיעה בשלושה תחומי התפתחות עיקריים: תפקוד חברתי, תקשורת, התנהגות.
"אבני הבניין" של השפה הן המילים, השמורות במעיין "מילון פנימי" ועומדות לשימוש האדם. ניתן להבחין במספר סוגי מילים: שמות עצם, פעלים, תארים, מיליות תפקוד, מילות יחס, מילות פונקציה. אוצר המילים נרכש בהדרגה מראשית חייו של הילד.
עיכוב ברכישה ובהתפתחות של השפה והדיבור. קיימות נורמות המתארות את התפתחות השפה בכל גיל. כאשר נראה כי ילד אינו מתקדם כצפוי לפי הנורמות של בני גילו, יש לחשוד בקיומו של איחור שפתי, המצריך אבחון וטיפול של קלינאי תקשורת.
Selective mutism, מצב המתאר הימנעות מדיבור ושתקנות בסיטואציות חברתיות מסוימות (למשל, ילד שמדבר היטב בבית עם הוריו, אך נמנע מדיבור עם חבריו ועם הגננת בגן).
הנגנת הדיבור, שינויים ייחודיים בעוצמת הקול, בגובה הטון, בקצב, בנימה, ובגוון הקול.
הפרעה בזרימת הדם במח, הגורמת נזק לרקמת המח. אירוע מוחי נגרם בדרך כלל על ידי חסימה של כלי דם (שבץ מוחי), או קרע של כלי דם (דימום מוחי).
קושי בשליפה של מילים מן הזיכרון (ראה שיום).
אפיות, נזליות. תופעה הקשורה לתהודת הקול. נטייה לבריחת אויר מוגזמת או מופחתת מן האף בזמן הדיבור, הפוגעת בגוון התקין של הקול.
תופעה המאפיינת ליקוי בתהליך הבליעה, בה חלה כניסה של חלקיקי מזון, שתייה או רוק לקנה הנשימה. בעקבות אספירציה יופיע בדרך כלל שיעול קשה, שמטרתו לפנות את החלקיקים הלא-רצויים מן הקנה.
Asperger Disorder, הפרעת תקשורת המשתייכת לקבוצת ה-PDD. מאופיינת בליקוי בתפקוד החברתי ובתחומי עניין מוגבלים לצד אינטליגנציה ויכולת לשונית תקינות.
Aphasia. פגיעה ביכולות השפה והדיבור המתרחשת בדרך כלל בעקבות אירוע מוחי. הפגיעה עשויה להתבטא בכל אחד ממישורי השפה – דיבור, הבנה, קריאה, כתיבה.
דיספרקסיה ורבלית התפתחותית (Developmental verbal dyspraxia). פגיעה ביכולתם של אזורי השפה במוח לתכנן באופן מדויק את רצף הדיבור, לשלוח את הפקודות המתאימות שיניעו את אברי ההיגוי (שפתיים, לחיים, לשון, חך, מיתרי הקול) בצורה רציפה, מתואמת ומדויקת. הביטוי להפרעה הוא דיבור מועט יחסית, לא-ברור, ובעל שיבושי היגוי מרובים.
מן המילה הד (echo). נטייה של הדובר לחזור "כמו הד" על דבריו של בן השיח. התופעה מאפיינת את שפתם של ילדים לקויי תקשורת.
ארגון שיח, תכנון המסר המילולי. יכולת הילד להביע את עצמו ברמה גבוהה מעבר לרמת המשפט הבודד. יכולת לארגן מסר מילולי ארוך, המורכב מכמה יחידות (משפטים) הקשורים ביניהם. למשל, היכולת לספר סיפור.

ב'

(ABR (Auditory Brainstem Response או (BERA (Brainstem Evoked Response Audiometry בדיקה אובייקטיבית בה נרשמת הפעילות החשמלית של עצב השמיעה ושיווי המשקל, עד לרמת גזע המוח, בתגובה לגירוי שמיעתי.
בדיקה להערכת התפקוד השמיעתי בתגובה לגירויים של צלילים ודיבור. קיימות בדיקות שמיעה התנהגותיות (התלויות בתגובות הרצוניות של הנבדק) ובדיקות שמיעה אובייקטיביות (שאינן תלויות בתגובות הנבדק).
תהליך מורכב הכולל שלבים רצוניים ורפלקסיביים, ובהם לעיסת המזון והכנתו בפה, מעבר המזון לכיוון הוושט, עוררות רפלקס הבליעה, וירידת המזון בוושט לקיבה. פגיעה בכל אחד מן השלבים הללו תגרום לבעיית אכילה ובליעה.

ג'

ליקוי בשטף הדיבור, המאופיין בדיבור שאינו קולח, המכיל חזרות על הברות או מילים, הארכה ו"משיכה" של הברות, והוספה של מיליות. שכיחות התופעה בקרב מבוגרים: כ-1%. התופעה נפוצה יותר בקרב גברים לעומת נשים.
מסגרת חינוכית מיוחדתהמתאימה לילדים בעלי ליקויים התפתחותיים קלים יחסית (ילדים בעלי איחור התפתחותי קל, עיכוב או לקות שפתית קלה, ליקויים חושיים קלים). בגן משולב עובדות שתי גננות: גננת אם, שהיא מנהלת הגן, ולצדה גננת לחינוך מיוחד. כן קיים בגן צוות טיפולי (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק).
מסגרת חינוכית מיוחדת המתאימה לילדים בעלי קשיים ברכישת השפה והדיבור ובהתפתחות היכולות השפתיות. בגן שפתי מושם דגש על קידום מיומנויות השפה, הן על ידי הצוות החינוכי (הגננת והסייעות), והן על ידי הצוות הטיפולי (קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק).
מסגרת חינוכית מיוחדת המיועדת לילדים בעלי לקות תקשורתית (אוטיזם).
גננת בעלת הכשרה בתחום החינוך המיוחד, העובדת במספרגנים רגילים במקביל, עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בהם, באופן פרטני או קבוצתי. תפקידה הוא לתווך בין המתרחש בגן לבין הילד ולעזור לו להשתלב לימודית וחברתית.
מחווה, תנועת גוף. שימוש בשפת גוף להעברת מסר תקשורתי ללא מילים, כמו בפנטומימה.

ד'

Bilingualism. היכולת להשתמש (להבין ולדבר) בשתי שפות, כאשר שתיהן נרכשות באופן טבעי ובו זמני.
דחיפת לשון, Tongue Thrust. מונח הקשור לתחום האורתודונטיה, ומתייחס לתנוחה קדמית מידי של הלשון בפה, כך שהיא נשענת על השיניים הקדמיות (או בין השיניים העליונות לתחתונות). מצב זה מאופיין בליקוי בבליעה ולעתים גם בדיבור (שיבושי היגוי).
היכולת לתקשורת מילולית, החלק הביצועי של הפקת השפה. פעילות מוטורית פיזיולוגית שמבצעת את הסימנים המוסכמים של השפה.
Dysarthria. לקות דיבור הנגרמת כתוצאה מנזק לשרירי אברי ההיגוי או לעצבים השולטים בהם. הדיבור"מרוח", ומאופיין במובנות נמוכה ובשיבושים.
קשיי כתיבה. מאופיינים בקצב כתיבה איטי, טעויות כתיב (שגיאות) מרובות, ועוד.
קשיי קריאה. עשויים להופיע בכל אחד מן השלבים של תהליך הקריאה – קושי בפענוח של האותיות, קושי לצרף את האותיות למילים משמעותיות, קושי בהבנת הנקרא, ועוד.
ראה אפרקסיה.

ה'

OtoAcoustic Emission. תאי השיער שבאוזן הפנימית (כוכליאה) מייצרים צלילים, הקרויים הדים כוכליאריים. ניתן לרשום את ההדים הללו בבדיקה פשוטה, הקרויה TEOAE. קיום ההדים מעיד על תקינות האוזן הפנימית. בדיקה זו מהירה, פשוטה ואובייקטיבית, והיא משמשת גם ככלי לסינון שמיעה בקרב יילודים.
היכולת להגות בצורה מדויקת את ההגאים (הצלילים) בשפה. היגוי תקין מצריך יכולת טובה להבחין ולתפוש את הצלילים הרלוונטיים, שלמות מבנית של אברי ההיגוי (לשון, לחיים, שפתיים, חך), תפקוד מוטורי (תנועתי) וסנסורי (תחושתי) תקין של השרירים.

ו'

נועדה לקבוע האם ילד מתאים למסגרת חינוכית מיוחדת. חברים בה נציג של רשות החינוך המקומית, מפקחים של משרד החינוך (אחד מהם מפקח לחינוך מיוחד), פסיכולוג, רופא ילדים, עובד סוציאלי ונציג מוועד ההורים הארצי לחינוך מיוחד. להורי הילד יש זכות להשתתף בדיוני הוועדה ולקבל את החלטתה (ואף לערער עליה).
דנה בילדים בעלי צרכים מיוחדים המיועדים להשתלב במסגרות החינוך הרגילות. קובעת האם ילד זכאי להיכלל בתוכנית שילוב, ואיזה סוג של תמיכה יקבל. חברים בה מנהל בי"ס או המפקח על הגן, מחנך הכיתה או הגננת, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, ואיש מקצוע נוסף.

ז'

יכולת קוגניטיבית (חשיבתית) מרכזית לאגור מידע ולהשתמש בו. תהליכי זיכרון כוללים קידוד של המידע וקליטתו, אחסון המידע (למשל על ידי שינון שלו), ושליפת המידע על מנת להשתמש בו.
ג'יבריש, דיבור ללא משמעות. בתקופה המוקדמת של רכישת השפה והדיבור אצל ילדים, קיימת נטייה לדבר ב"מילים" שאינן קיימות, ולשבצן במשפטים בעלי אינטונציה (הנגנה) תקינה. ילדים בעלי איחור שפתי נוטים להשתמש בז'רגון גם בשלבים מאוחרים יותר.

ח'

גמגום עשוי להופיע באופן זמני אצל ילדים צעירים (בגילאי שנתיים וחצי-שלוש), כחלק מן ההתפתחות השפתית הנורמאלית. התופעה קיימת אצל כ-5% מן הילדים, היא עשויה להימשך עד שנה, באופן תנודתי. במרבית המקרים התופעה חולפת ואינה מצריכה טיפול.
cleft palate. מום קרניופציאלי מולד, המאופיין בקיומו של חריץ או סדק בחיך כך שנוצר חיבור בין חלל הפה לחלל האף. כיוצא בזה קיימים קשיי אכילה (והנקה) וקשיי דיבור. הטיפול המקובל הוא כירורגי.
תעלה דקיקה (מעיין צינורית), המחברת בין חלל האוזן התיכונה לבין החלק האחורי של האף והלוע. תפקידה לאוורר את חלל האוזן, ולסייע בהשוואת לחצים. חסימת צינורית זו (עקב הצטננות, למשל) מביאה להיווצרות נוזלים בחלל האוזן התיכונה.

ט'

בדיקת היענות האוזן התיכונה. בדיקה אובייקטיבית קצרה ופשוטה, בה מעריכים את מידת ההיענות של עור התוף והאוזן התיכונה לשינויי לחץ.
טיניטוס, Tinnitus. תחושה סובייקטיבית של רעש באוזניים (צפצוף, שריקה, צלצול, זמזום, פעימות וכד'). שכיחות התופעה כ- 10% באוכלוסייה הכללית.

י'

קשריות, Nodules. ממצא שפיר ע"ג מיתרי הקול. נוצרות לרב עקב מאמץ קולי רב, או שימוש לא-נכון או מוגזם בקול. היבלות מונעות מן המיתרים לנוע ולהיסגר היטב, דבר הגורם לשינוי באיכות הקול או צרידות.

כ'

צינוריות איוורור, Ventilating tubes. טיפול כירורגי מקובל במצבים של נוזלים באוזן התיכונה, או דלקות אוזניים חוזרות. ניתוח קצר בו רופא אא"ג מחדיר צינורית פלסטיק זעירה לעור התוף. החדרתה מאפשרת איוורור מיידי של חלל האוזן התיכונה.

ל'

PDD Pervasive Developmental Disorder, . קבוצה של חמש הפרעות נוירולוגיות בעלות מאפיינים משותפים, המופיעות בגיל הרך. ילדים הלוקים בהן מפגינים קושי תקשורתי בולט, קושי במיומנויות חברתיות וקשיי התנהגות. קשיים נוספים עשויים להיות קיימים ביכולות הקוגניטיביות, בתפקודים התחושתיים, בהתפתחות הרגשית ובתחום המוטוריקה. סיווג זה היה מקובל בעבר, אך כיום מתייחסים ל"רצף האוטיזם".
Learning disability. קושי ברכישה ובשימוש במיומנויות למידה כגון: קריאה (דיסלקסיה), כתיבה (דיסגרפיה), חשבון (דיסקלקוליה), בנוכחות יכולות חשיבה ומנת משכל (IQ) תקינות. ילדים רבים בעלי לקות למידה סובלים גם מקשיי שפה. לקויי למידה ייהנו מעזרה של הוראה מתקנת.
מצב בו הגיד המחבר את החלק התחתון של הלשון לרצפת הפה, מצוי במיקום קדמי מידי. הדבר גורם להגבלה בתנועת הלשון, העשויה להשפיע על הלעיסה, האכילה והדיבור. קיימת אפשרות לחיתוך הגיד בניתוח פשוט (המבוצע על ידי רופא פה ולסת, כירורג ילדים, או רופא אאג).

מ'

ערנות פונולוגית. מודעות לקיומם של הצלילים המרכיבים את המילה, והיכולת לבצע פעולות שונות עם צלילים אלו (למשל, לחלק את המילה לצליליה, להוריד צליל או להוסיף צליל למילה). יכולת טובה של מודעות פונולוגית בגיל גן חובה נמצאה כמנבאת רכישה טובה של הקריאה בגיל בי"ס.
בשלות לכיתה א'. כינוי לשלב התפתחותי בו הילד בשל לעבור מן הגן לבית הספר. שלב זה חל לרוב סביב גילאי 6-7. הוא כולל יכולות פיזיות-מוטוריות, קוגניטיביות (חשיבתיות)-שפתיות, רגשיות וחברתיות.
תורת צורות הלשון. ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילה, חלקיה וצורתה. השפה העברית היא בעלת מורפולוגיה עשירה. התפתחות מורפולגית נמשכת החל מגיל שנתיים ועד גילאי בית-ספר.
Tip of the Tongue. סוג של קושי בשליפה של מילה, בו לדובר יש תחושה שהוא כמעט ומצליח לשלוף מן הזיכרון מילה מסוימת.
2 שרירים עדינים המצופים ברירית רב-שכבתית, המצויים זה מול זה בקנה הנשימה. בעת הפקת קול, המיתרים מתקרבים ומתרחקים זה מזה בתנועה מחזורית מהירה (ויברציה).
עזר לשיקום השמיעה הנועד לבעלי ירידה בסף השמיעה. מכשירי השמיעה מותאמים באופן ייחודי למשתמש, ומסייעים לשמוע בכך שהם מגבירים את צלילי הדיבור ומנחיתים (באופן יחסי) את רעשי הסביבה.
הפקת צלילים (עיצורים, הברות), שלב המאפיין את דיבורם של תינוקות סביב גיל 6 חודשים ואילך. נחשב לשלב קדם-מילי.
ערנות פונולוגית. מודעות לקיומם של הצלילים המרכיבים את המילה, והיכולת לבצע פעולות שונות עם צלילים אלו (למשל, לחלק את המילה לצליליה, להוריד צליל או להוסיף צליל למילה). יכולת טובה של מודעות פונולוגית בגיל גן חובה נמצאה כמנבאת רכישה טובה של הקריאה בגיל בי"ס.
בשלות לכיתה א'. כינוי לשלב התפתחותי בו הילד בשל לעבור מן הגן לבית הספר. שלב זה חל לרוב סביב גילאי 6-7. הוא כולל יכולות פיזיות-מוטוריות, קוגניטיביות (חשיבתיות)-שפתיות, רגשיות וחברתיות.
תורת צורות הלשון. ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילה, חלקיה וצורתה. השפה העבריתהיא בעלת מורפולוגיה עשירה. התפתחות מורפולגית נמשכת החל מגיל שנתיים ועד גילאי בית-ספר.
Tip of the Tongue. סוג של קושי בשליפהשל מילה, בו לדובר יש תחושה שהוא כמעט ומצליח לשלוף מן הזיכרון מילה מסוימת.
2 שרירים עדינים המצופים ברירית רב-שכבתית, המצויים זה מול זה בקנה הנשימה. בעת הפקת קול, המיתרים מתקרבים ומתרחקים זה מזה בתנועה מחזורית מהירה (ויברציה).
עזר לשיקום השמיעה הנועד לבעלי ירידה בסף השמיעה. מכשירי השמיעה מותאמים באופן ייחודי למשתמש, ומסייעים לשמוע בכך שהם מגבירים את צלילי הדיבור ומנחיתים (באופן יחסי) את רעשי הסביבה.
הפקת צלילים (עיצורים, הברות), שלב המאפיין את דיבורם של תינוקות סביב גיל 6 חודשים ואילך. נחשב לשלב קדם-מילי.

נ'

מצב שכיח ביותר אצל ילדים בגיל הרך, בו קיימת הצטברות של נוזל באוזן התיכונה, מאחורי עור התוף. הנוזלים גורמים לרב לירידת שמיעה, ועשויים להזדהם ולהפוך לדלקת אוזניים.
ראה אנפוף.

ס'

תחום בבלשנות העוסק בחקר המשמעות של מילים. בהתייחס לשפה, הסמנטיקה כוללת את אוצר המילים והמושגים של הילד.

ע'

רקמה דקיקה המפרידה בין תעלת השמע החיצונית לבין חלל האוזן התיכונה.
CAP, Central Auditory Processing . האופן בו מתבצע פענוח של מסרים שמיעתיים (ובעיקר דיבור). לקות בעיבוד שמיעתי מרכזי מופיעה כקושי בהבנת דיבור על רקע רעש, רגישות לרעשים, "פיספוס" של מילים וקושי בהבנת הוראות מורכבות (בדרך כלל בנוכחות שמיעה תקינה).
עצב מספר 8, האחראי על העברת המידע השמיעתי מהאוזן הפנימית (השבלול) אל מרכזי השמיעה במח. עצב זה אחראי גם על שיווי המשקל.
ראה מודעות פונולוגית.

פ'

תורת ההגה. ענף בבלשנות העוסק בחקר היחסים בין הצלילים (הגאים), תפקודם, וצירופם. ההתפתחות הפונולוגית עוסקת ברכישה ובהיגוי תקין של צלילי השפה, ובאופן הפקת צלילים אלו במילים.
ממצא (שפיר בדרך כלל) על מיתרי הקול. הוא נוצר בעקבות גירוי כרוני של מיתרי הקול, כגון שימוש קולי לא-נכון או מוגזם, עישון, חשיפה לחומרים כימיים, אלרגיה. היות והפוליפ מפריע לתנועת מיתרי הקול ולסגירתם, מומלץ להסירו בניתוח.
נכות התפתחותית, בה יש קושי או איחור משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, תקשורת ותפקודי יום יום. התפקוד האינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורח משמעותי (מנת משכל נמוכה מ-70).
Tracheostomy. ניתוח בו מחדירים צינור אל תוך קנה הנשימה כדי לשמור על מעבר אויר פתוח.
Perseveration. חזרה שוב ושוב, באופן לא-רצוני, על מילה, צירוף מילים, משפט או תנועת גוף, באופן שאינו תואם לסיטואציה התקשורתית. דיבורם של ילדים בעלי הפרעות תקשורת מאופיין בקיומן של פרסברציות. התופעה שכיחה גם במספר סוגים של אפזיה (נזק שפתי לאחר אירוע מוחי).
Perforation. נקב בעור התוף, העלול להיגרם עקב דלקת כרונית באוזן התיכונה, או חבלה (טראומה). פרפורציה עשויה להתאחות באופן ספונטאני, או שניתן לסגור אותה בניתוח.

צ'

Cerumen. שעוות האוזן, חומר המופרש מבלוטות בתעלת השמע החיצונית. תפקידו להגן על עור התעלה.
הפרעת קול העשויה להתבטא בחיספוס קולי, גסות, נשיפתיות וחולשה של הקול. צרידות יכולה להיות ברמות חומרה שונות, כתוצאה מגורמים רבים, כגון ממצאים על מיתרי הקול (בצקת, יבלות, פוליפים, גידולים), בעיות בתנועת המיתרים ובסגירתם (עקב מחלות נויורולוגיות שונות, שיתוק מיתר), ועוד.

ק'

הכרה, חשיבה, יכולת האדם לחוות את המציאות ולנסחה לעצמו.בתחום רחב זה נכללים תהליכים מנטליים כגון תפיסה, קשב, זיהוי,למידה, זיכרון, קבלת החלטות, הסקת מסקנות ופתרון בעיות.
בעלי חיים רבים, וגם האדם, מתקשרים באמצעות קול. ביצירת הקול מעורבות 3 מערכות: נשימה (ריאות), ויברציה (רטיטת מיתרי הקול) ותהודה (הגברת הקול בחללי הפנים).
(ADD (Attention Deficit Disorder או (ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder. הפרעות שכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד (5-10% מהאוכלוסייה, בעיקר בנים). הביטוי שלהפרעות הקשב והריכוז שונה מילד לילד, ומאופיין בקשיים בשלושה תחומים עיקריים: קשיי קשב (מוסחות גבוהה על-ידי גירויים לא-רלוונטיים, אי שקט פסיכו-מוטורי), אימפולסיביות (קשיים בשליטה ובריסון של דחפים), היפראקטיביות (פעילות יתר).

ר'

Occupational Therapy. מקצוע פרא-רפואי, העוסק בשיפור התפקוד של אנשים בעלי מגבלות פיזיות, נפשיות, חברתיות וקוגניטיביות. הטיפול מתמקד בפעולות ובמשימות מתחומי היום יום, העבודה והפנאי.

ש'

Naming. מתן שם (תווית מילולית) לגירוי כלשהו. היכולת לשיים או לתת שם, קרויה גם "שליפה" של מילים מן הזיכרון.
שיבוש דיבור המתבטא בהחלפת מיקומם של צלילים במילה. למשל: קלבת שבת. שיבוש זה נפוץ בשפתם של ילדים צעירים (עד גיל 3).
CP, Cerebral Palsy. לקות בתחומי התנועה והתחושה, הנובעת מפגיעה מוחית בזמן ההיריון או הלידה. חומרת הפגיעה שונה מאדם לאדם, והיא נעה בין סרבול קל לשיתוק. בין הסימפטומים קיימים: הפרעה בטונוס השרירים, קשיים בקואורדינציה ובשיווי משקל, תנועות בלתי רצוניות, שיבושי דיבור, קשיי בליעה ואכילה.
ראה שיום.
אחד מחמשת החושים. בתהליך השמיעה צלילים נקלטים באוזן, מועברים כאותות חשמליים-עצביים באמצעות עצב 8, ומגיעים למרכזי השמיעה במוח, שם הם מפוענחים ומקבלים משמעות.
אמצעי המשמש לחשיבה, ללמידה, לארגון מידע ולהבעה (העברת מידע). השפה היא מערכת של קודים שרירותיים ומוסכמים, מסרים ואותות בעלי משמעות, העוברים בין המשתתפים בתהליך מחזורי.
cleft lip. מום קרניופציאלימולד המאופיין בשסע אנכי בשפה העליונה, בצד אחד או בשני הצדדים מקו האמצע. נובע מאיחוי לא תקין של הרקמה העוברית. עשוי להופיע עם חיך שסוע.
cochlear implant, שתל שבלול. עזר לשיקום שמיעה המיועד לאנשים בעלי ליקוי שמיעה חמור או עמוק. השתל קולט צלילים מהסביבה באמצעות מיקרופון חיצוני. מעבד דיבור ממיר את הצלילים לגירוי חשמלי, אשר עובר למקלט. הגירוי החשמלי מומר לאותות חשמליים בשרשרת אלקטרודות אשר מוחדרת לאוזן הפנימית. אלקטרודות אלו מגרות את סיבי עצב השמיעה.

ת'

Resonance. מונח בתחום הקול. הקול מופק על-ידי זרם אויר שיוצא מן הריאות, ועובר בקנה הנשימה. בדרכו הוא מרטיט את מיתרי הקול, ומשם עובר דרך הלוע, הפה והאף, החוצה. המעבר בחלק האחרון של מסלול הקול (חללי התהודה), מגביר את הקול ומקנה לו מאפיינים אקוסטיים ייחודיים.
Syntax. מערכת כללים בשפה, הקובעת האם רצף מילים מהווה משפט תקין. המערכת התחבירית מתפתחת בהדרגה, החל מצירוף של שתי מילים (סביב גיל שנתיים), עד ליצירת משפטים ארוכים ומורכבים (גיל 5).
תכנית המקנה לילד בעל צרכים מיוחדים הלומד בגן משולב סיוע לימודי (הוראה מתקנת, סייעת) ועזרה טיפולית המתאימה לצרכיו (תח"י - תוכנית חינוכית יחידנית).
יכולת אנושית חשובה, המאפשרת יצירת קשר אקטיבי בין לפחות שני משתתפים, במטרה לשנות מידע או מחשבה, באמצעות חילופי סימנים (ג'סטות, דיבור, שפה לא מילולית).