ההפרעה התקשורתית המוכרת ביותר היא ההפרעה האוטיסטית, המאופיינת בקושי ביכולת לקלוט מסרים מהזולת ולפתח קשרים הדדיים באופן תקין. אצל בעלי אוטיזם קיימת פגיעה קשה ורחבה בשלושה תחומי התפתחות:
תפקוד חברתי – קיימים קשיים ביצירת קשרים חברתיים בין אישיים, חוסר יכולת לשתף אחרים בחוויה ולהעביר רגשות לאחר, קושי בהבנת רגשותיהם של אחרים ובפענוח "קודים חברתיים". הילדים מתוארים כמנותקים ומופנמים.
תקשורת - איחור בהתפתחות השפה (עד כדי העדר דיבור) והתקשורת הלא מילולית. כבר בחודשי חייו הראשונים של הילד ניתן לזהות התנהגויות תקשורתיות חריגות, כגון העדר עניין בקשר ובתקשורת עם ההורים והמטפלים הקרובים, העדפה של הילד להיות עם עצמו לעיתים עד כדי רתיעה משהות עם אחרים, העדר סקרנות כלפי אנשים. הילדים עשויים להיות שקועים בענייניהם עד כדי חוסר תגובה כאשר קוראים בשמם.
אצל חלק מן הילדים האוטיסטים, בעלי ה"תפקוד הגבוה", יתכן מצב בו קיימים אוצר מילים ויכולת תחבירית (יכולת ליצור משפטים), אך אין שימוש נכון ותואם בשפה – הילדים יוצרים קשר עין חלקי בלבד (או כלל לא), לא מביעים רצונות או בקשות, לא יוזמים תקשורת, ולא נענים ליוזמות תקשורתיות של בן השיח. אם הם מדברים, השיחה תיסוב סביב דברים שמעניינים אותם, ללא התחשבות במאזין.
התנהגות – קיימות הפרעות התנהגותיות קשות. נטייה להתנהגות "תבניתית" - תנועות חוזרות של חלקי גוף, התעניינות חריגה בעניין או בחפץ מסוים. קיימת התנגדות לשינויים בסביבה הפיסית או בשגרת הפעילות. שינויים כאלו, קולות ורעשים, מגע גופני (כולל חיבוק של ההורים) – כל אלו עלולים לגרום לחרדות, התפרצויות זעם, בכי ואף אלימות.
בעבר היה מקובל סיווג נוסף של לקויות תקשורת - לקות התפתחותית נרחבת (PDD - Pervasive Developmental Disorder). לקות זו התייחסה לקבוצה של חמש הפרעות נוירולוגיות בעלות מאפיינים משותפים, המופיעות בגיל הרך (עד גיל 3). חלק מלקויות אלו נמצאות על רצף מבחינת חומרתן, ולכן כיום בספרות המקצועית משתמשים במונח "ספקטרום" או "רצף אוטיסטי" לתיאור אותה קבוצת לקויות.
בהפרעות אלו קיימים קשיים תפקודיים בתחומים מסוימים, בעוד שבתחומים אחרים ההתפתחות עשויה להיות תקינה (בניגוד לילדים בעלי "איחור התפתחותי כללי").
ילדים הלוקים בלקויות אלו מפגינים קושי תקשורתי בולט (בתקשורת המילולית והלא-מילולית, וביכולות השפתיות), קושי במיומנויות חברתיות (משחק עם ילדים אחרים, התייחסות לזולת), וקשיי התנהגות.
קשיים נוספים עשויים להיות קיימים ביכולות הקוגניטיביות (חשיבה), בתפקודים התחושתיים (שמיעה, תחושה, ראייה), בהתפתחות הרגשית, בתחום המוטוריקה (הגסה ו/או העדינה).
